גזר דין בתיק ת"פ 14355-03-12

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, וזוכה מעבירה של החזקת נכס חשוד כגנוב.

מדובר בנאשם יליד 1987 שלחובתו 5 הרשעות קודמות בגין עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק ועבירות רכוש.

מגיליון ההרשעות עולה כי הנאשם הורשע מספר פעמים בעבירות רכוש מעת היותו קטין ועד הפעם האחרונה בשנת 2008 בגין עבירות שבוצעו בשנת 2007.

בהרשעתו האחרונה של הנאשם, נדון ל-15 חודשי מאסר בפועל ו-10 חודשי מאסר על תנאי, מאסר על תנאי שהינו בר הפעלה בענייננו.

המאשימה עתרה להפעלת המאסר המותנה והטלת עונש של מאסר מצטבר וכן עונשים נלווים ואילו הסנגורית עתרה להארכת המאסר המותנה, בעיקר לאור משכו.

אין ספק כי עברו הפלילי של הנאשם מכביד מאוד ומצדיק הטלת עונש מאסר מעבר לנהוג בעבירת שב"ח בלבד.

יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמאסר המותנה התלוי ועומד נגדו הוא מאסר על תנאי בלתי מידתי, שכן הוא קרוב מאוד לעונש המקסימום הקבוע לעבירה בה הורשע.

במידה והנאשם היה מורשע בעבירה נוספת או אף היה נעצר בעבירות מחשידות, לא הייתי מהססת להפעיל את המאסר המותנה, בשל עברו.

יחד עם זאת, במקרה שלפנינו, הנאשם נעצר במקום שטיפת רכב שאין חולק שהוא הגיע לצורך עבודה ונעצר באותו מקום.

כמו כן, אין להתעלם מהעובדה שמאז 2007, הנאשם לא ביצע עבירות רכוש נוספות ואף לא נעצר בגין עבירת שב"ח.

ברע"פ 5798/00, ריזי נ' מדינת ישראל, קבע ביהמ"ש העליון כי הדרך להשיג על מאסר על תנאי דרקוני היא במסגרת ערעור על גזר הדין שהטיל את המאסר המותנה, וכי ידיו של ביהמ"ש שנדרש להפעיל אותו כבולות, כך שהוא יכול להתמודד עם המאסר המותנה רק בדרך של הפעלת המאסר המותנה בחופף או הארכתו.

בענייננו, אם היה תלוי ועומד נגד הנאשם מאסר מותנה קצר יותר, אין ספק כי הוא היה מופעל ואולם נראה לי כי לא יהיה זה צודק להטיל על הנאשם עונש הקרוב לעונש המירבי הקבוע בחוק בגין עבירה שהוא ביצע בנסיבות מקלות יחסית.

לפיכך, החלטתי באופן חריג שלא להפעיל את המאסר המותנה ולהסתפק בתקופת מעצרו העולה על 3 וחצי חודשים.

לאור האמור לעיל, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1. אני מורה על חידוש של מאסר מותנה למשך 10 חודשים, כפי שהוטל על הנאשם בת"פ 3280/07 בבית משפט השלום ברמלה ביום 25/3/08, למשך שנתיים נוספות מהיום.

• 2.      הנאשם יחתום היום על התחייבות בסך 2,000  ש"ח שלא לעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע, למשך שנתיים מהיום. לא יחתום, ייאסר למשך 20 ימים.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבימ"ש מחוזי ב"ש.

לאור החלטתי, הנאשם ישתחרר היום ואולם יוחזק במעצר עד ששב"ס יעבירו אותו במהלך היום למחסום הקרוב למקום מגוריו בתרקומיא.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ו' תמוז תשע"ב, 26/06/2012 במעמד הנוכחים.